היום התקיים מפגש הזיכרון,
התחלנו את המפגש בביקור של כולם ליד הקבר, פעם ראשונה שמגיעים מכל הזרועות של המשפחה, קרוב ל 70 איש הגיעו והיה מרגש מאוד.
לראשונה עופר סיגל וגם אני דיברנו.
כשסיגל דיברה, היה קשה לשמוע, אבל נראה שגם בלי להבין את כל הטקסט, הקהל התרגש מאוד.
לאחר קדיש יתום, שרנו יחד את "עושה שלום במרומיו", שיר שמיכאל אחיה הקטן לימד את כל המשפחה ומאז הוא ההמנון המשפחתי, בתחילה באזכרות של מיכאל ועם הזמן בכל האזכרות המשפחתיות.
גם חלק מהאחים אמרו דברים, אבל היינו קצרים בזמן אז חלק ויתרו וידברו מאוחר יותר על הספינה.
דרורה הכינה לאירית מיצג, צבעוני וסיפרה עליו, כשבאמצע העציץ שמייצג את אמא ומסביב האבנים שמייצגות את הילדים והנכדים שמביאים את הצבע.
מכאן, עברנו לספינה - ראובן, חלקינו הלכנו ברגל דרך החוף של הקיבוץ וחלק יצאו ברכבים.
את ההכנות לארוחה, התחלנו כבר לפני כמה ימים, אבל הבוקר ב 3:00 לפנות בוקר תועדה התמונה הזו מהמטבח שלנו
סוזי ואיילה הכינו הרבה מאוד סלטים, בעזרתו של רון מרחוק, הגיעו אלינו תוספות מרשימות, וארגז יין משובח שעמד בסטנדרטים הגבוהים של עופר.
אנחנו היינו אחראים לחלק המזרחי של הארוחה (מאז שהגרוסמניות הסבירו שאנחנו ממגורשי ספרד, לרוני ברור מה המוצא האמיתי שלי) חומוס, שהוכן במגוון וריאציות, טחינה רגילה וטחינה "אלמר" (אי-ים אישר שזה מוצלח כמעט כמו המקור) ובעזרת החברים הדרוזים של רוני, נוספו הממולאים ויתר התוספות.
תמונה מקצה שולחן האוכל בספינה - ראובן
ולאחר האוכל, שמענו כמה מאלו שהכירו את אמא, גידעון בן דורי, סיפר על הדרך בה ראה את אחותו הגדולה, תמר לאופר, סיפרה על התקופה שגרה אצלינו, מירה אחת החברות הקרובות, סיפרה על החוויה שלה בביתינו.
בין הסיפורים, הוזכרו הטלפון הציבורי שהיה אצלינו במרפסת, משחקי הבריג' והחוויה שהבית שלנו היה המועדון.
דברים שבהחלט זכורים גם לנו מאותה התקופה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה